החלטה בתיק צ"ה 13542-11-12

2.       הצו הודבק במקום בולט במקרקעין בתאריך 14.10.12.

תוקפו של צו ההריסה המנהלי הוארך בשתי החלטות שיפוטיות, לבקשת המשיבה, על מנת לאפשר לה להיערך לביצועו. בתאריך 5.12.12 הוארך תוקפו של הצו עד ליום 7.1.13.

בקשתו של המבקש לביטול צו ההריסה הוגשה ביום 24.12.12.

3.       טענות המבקש:

הפרגולה ורצפת העץ היו במקום עוד משנת 2010 ונבנו על ידי השוכרים הקודמים.

בנכס תוספות בניה בשטחים של עשרות מטרים ללא היתר בנייה.

המבקש מכחיש כי בנה תוספת בשטח של 80 מ"ר.

הצו הגיע אליו כ- 60 ימים לאחר סיום השיפוצים.

המבקש פנה אל המשיבה לאחר קבלת הצו בבקשה לקבל היתר ל"סגירת חורף" אך נענה בשלילה. 

4.       המשיבה מתנגדת לבקשה.

לטענתה, יש לדחות את הבקשה ולו מן הטעם שלא צורף לה תצהיר.

לגופו של עניין, טוענת המשיבה כי המבקש מודה שעשה שיפוצים בנכס, וטענתו לפיה המבנה בנוי ללא היתר אין בה ממש (לתגובתה צירפה היתר בניה). עוד טוענת המשיבה, כי הצו לא הוצא ביחס לפרגולה או לרצפה, אלא לבניה המפורטת בו בלבד, כמפורט להלן:

" קירות מקונסטרוקציית עץ וציפוי חיצוני בלוחות עץ, כולל פתיחת פתחים לחלונות ודלתות, בכיסוי גג בפלטות פלסטיק. החלק הדרום מערבי של התוספת בוצע ע"י סגירת הצדדים (קירות) בתריסי גלילה."

ביחס לטענת המבקש כי הצו הומצא לו כ- 60 יום לאחר סיום הבניה, טוענת המשיבה כי הצו נמסר ביום 14.10.12 ומן התמונות שברשותה, אשר צולמו ביום 24.9.12 ניתן ללמוד כי עבודות הבניה טרם הסתיימו במועד זה, שכן בשטח ניתן להבחין בחומרי בניה.

לטענת המשיבה, לא התקיימו התנאים לביטול צו ההריסה, בהתאם לסעיף 238א(ח) לחוק התכנון והבניה תשכ"ה - 1965.

דיון

5.       הבקשה לא הוגשה בהתאם לתקנות התכנון ובנייה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מינהלי), התש"ע-2010 (להלן:"התקנות").